<h1>הרוקח סימן רצ"ח</h1>
<h2>דף ב:</h2>
שחט תרנגולת ומצא בה ביצים מותרות אבל נולדו ביו"ט אסורות דהלכתא כבית הילל דלא תאכל. ספק נולדה קיימא לן בפרק אין צדין (דף כד) ספק מוכן אסור. ואם בשלו בה תבשיל אסורה נתערבה אותה ביצה באלף כולן אסורות דדבר שיש לו מתירין לא בטיל. ביצה שנולדה ביום טוב אין מטלטלין אותה לא לכסות בה את הכלי וכו' אבל כופה עליה את הכלי שלא תשבר. והכי נמי אמרינן בפר' כירה (דף מב) או כופה כלי על הביצים פן תשב עליה התרנגולת שלא יהו מוזרות.
<h2>דף כט.</h2>
אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אפי' כלי המיוחד למדה וכל שכן כלי העומד למדה וכלי שאינו מיוחד למדה ובלבד שלא יזכיר שם מדה ושלא יזכיר לו סכום מקח וסכום מניין. הולך אדם לטבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחד ואצל רועה ואומר לו תן לי גדי אחד או שה אחד. אצל פטם ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת אצל חנווני ואומר לו תן לי כ' אגוזים וה' אפרסקין ורמונים ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח סכום מדה סכום מנין ושום מנין ומדה. ובשבת בפ' השואל (דף קמ"א) [קמח] אם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו. ירושלמי דערבי פסחים עושה עמו חשבון לאחר יום טוב. כל רבותינו ז"ל אמרו דווקא רועה וטבח וחנווני ופטם ונחתום הרגיל אצלו בישראל מיירי כדאיתא בשילהי אין צדין. ירושלמי אומר אדם לחנווני ישראל אבל לחנווני גוי אוסרין וכן הורו כל רבני שפירא. ואבא מורי הורה לאסור. אבל רבותי' שבצרפת מתירין רק שלא יזכיר שם מקח ומנין ואע"פ שנראה לי להתיר כדמשמע בערובין בפ' בכל מערבין (דף מ) גבי ההוא ליפתא דשרי רבא וכן בפ' מי שהוציאוהו (דף מז) גבי ההוא דיכרא דשרא רבא והוו גוים. מיהו מחמיר אני כהוראת רבותי' דאמרינן בשלהי בכל מערבין ירושלמי דשלח ר' יוסי אע"פ שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוח"י נפש. א"י שמתקן עיסה אין ליקח ביום טוב ממנו פן הובא מחוץ לתחום ונטחנה ביום טוב. וכן אגודות תבן וירק פן נתלשה ביום טוב מן המחובר או יביא יותר מחוץ לתחום עבור ישראל אפילו אין במינו מן המחובר מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותן מעי"ט אסור לעשותן בי"ט אבל אם אי אפשר לעשותן מותרים דהלכה כר' יהודה בפ' אין צדין (דף כט) [דף כח] כגון סכין שעמדה ושפוד שנרצם וגריפת תנור ביו"ט מותר גריפה מותר להורות כדאמר ר' חייא לדביתהו אבל סכין מותר ואין מורין כן כדאמר רבא לאביי להעביר שמנוניתא עבידנא אע"ג דעביד לחדדה.
